סובלים מרגליים עייפות, כבדות ברגליים, בצקות ברגליים, כאבים ברגליים, התכווצויות או פצעים שאינם נרפאים. אם ידוע לכם על פקקת וורידים שאתם סובלים ממנה ואתם סובלים מתסמונת פוסט-תרומבוטית. ייתכן ואתם סובלים מאי ספיקה וורידית.
אם סבלתם בעבר מפקקת ורידים בגובה הירך והאגן ואתם עדיין סובלים מהתסמינים המפורטים בהמשך, ההמלצה לשקול טיפול מלעורי פולשני להמסת הקרישים.
צפו: ד"ר זלמן יצחקוב בראיון עם פרופ' קרסו על הטיפול החדשני בחסימות ורידים
פקקת ורידים עמוקה
ורידים הינם כלי דם המובילים דם אל הלב. ישנם ורידים שיטחיים הקרובים יותר אל פני הגוף וורידים עמוקים, אשר עוברים בין השרירים. פקקת ורידים עמוקה מתרחשת כאשר נוצר קריש דם באחד או יותר מהורידים העמוקים, לרוב בורידי הרגליים.
פקקת ורידים יכולה לגרום לכאבי רגליים או נפיחות, באזורים שנפגעו עשויה להופיע אדמומיות בעור וחום מקומי. פקקת ורידים עשויה להתרחש גם ללא כל תסמינים.
הגורמים לפקקת וורידים
ההתיצגות השכיחה של פקקת ורידים הינה בוורידים העמוקים ברגליים או תסחיף ריאתי.
תרומבופיליה
פקטור 5 ליידן
חסר חלבון C
חסר חלבון S
מצב לאחר ניתוח
תאונה
שכיבה ממושכת
רמות גבוהות של אסטרוגן תחת טיפול הורמונלי
נטילת גלולות למניעת הריון
הריון ומשכב הלידה
ישיבה ממושכת בכלל ובמהלך טיסות בפרט
גיל מעל 65 מעלה את הסיכון ללקות בפקקת ורידית.
צנתר מרכזי
גידול ממאיר
מחלת כבד קשה
אי ספיקת לב
התסמינים שמעידים על תסמונת פוסט-תרומבוטית (תסמונת שלאחר הפקקת)
- תחושה של כובד ברגל.
- עקצוץ.
- התכווצויות.
- כאבים במתגברים בעמידה.
- נפיחות ברגל
- שינוי גוון העור.
- בצקת.
- חום
במידה ואחד או יותר מהתסמינים הללו פוגע באיכות החיים או שהופיע כיב ברגל שאינו נירפא ניתן לשקול טיפול בשיטת הצנתור. ראשית יש צורך לאבחן את הבעיה ולאתר גורם שניתן לטפל בו.
לעיתים מדובר בהיצרות/חסימה אילאו-פמורלית, כלומר הווריד הראשי בירך ובאגן יכול להיות דו צדדי ו/או היצרות/חסימה של הווריד הנבוב התחתון לעיתים חסימה כתוצאה מהחדרה של מסנן שהוחדר ולא הוצא.
למידע נוסף אודות תסמונת גודש ורידי האגן >>
במקרים אלו מומלץ לבצע דופלקס של וורידי הרגליים, CT וונוגרפיה של הבטן והאגן עד אמצע הירכיים.
הבדיקות הללו מסייעות בקבלת החלטה על תכנון הצנתור.
פעולת הצנתור מורכבת מאד, אורכת בין 2-4 שעות בהרדמה מלאה.
בחדר צנתורים, בהנחיית אולטרהסאונד מחדירים מחט לווריד במפשעה, מחדירים מוליך, מרחיב ושרוולית אשר דרכה שאר הציוד יכנס לצורך פתיחת ההיצרות/חסימה.
את עבודת פתיחת החסימה הורידית אני נוהג לתאר כחציבה בבטון. וריד חסום ללא מסלול בתוכו ממש קשיח וקשה לפרוץ בתוכו מסלול. ברגע שהצלחתי לפרוץ מסלול מחדירים מכשיר אולטרהסאונד הנמצא על צנתר ונקרא IVUS (Intra Vascular UltraSound) המאפשר לצפות בווריד ב 360 מעלות בכדי לזהות את התוכן שלו ואת האיברים מחוץ לו, חיוני ביותר לזיהוי המסלול, גורם מיצר/חוסם ולמיקום פריסת התומכן.
בשלב הבא מנפחים בלון בלחץ גבוה מאד, כזכור הווריד קשיח מאד. לאחר מכן מחדירים תומכן (סטנט) אחד או יותר על מנת לייצב את הווריד ולהשאיר אותו פתוח, ללא תומכן הווריד קורס, הדופן שלו דקה מאד וחלשה.
בסיום הפעולה מוציאים את הצנתרים והשרוולית וסודרים בלחיצה את אתרי הכניסה במפשעה. חשוב להניח לפני הפעולה משאבות לחץ על הרגליים שמפעילים את השרירים וכך בשכיבה מזרימים את הדם מהרגליים כלפי מעלה לכיוון הלב, במידה ולא תהיה זרימה טובה הוורידים שפתחנו שוב יחסמו.
לאחר הפעולה ממשיכים ליטול נוגדי קרישה.
בימים הבאים לאחר הצנתור מרגישים לחץ באגן וכאב בגב תחתון מהלחץ שהתומכנים מפעילים, שמכיי כאבים מקילים והגוף מתרגל והכאב נעלם לאחר כמה שבועות.
תוצאת הצנתור מורגשת בימים שלאחר הפעולה, הבצקות ברגליים בד”כ נעלמות, הוורידים הבולטים, בולטים פחות, הכבדות פוחתת וכו’, אלו שסבלו מכיבים/פצעים שאינם נירפאים תוך ימים בודדים יראו את השינוי לטובה.
אם את/ה סובל/ת מתסמונת פוסט-תרומבוטית, בשל הפרעה בניקוז ורידי בירך, מפשעה והאגן, ניתן לשקול טיפול חדשני המשקם באמצעות בלון ותומכן לפתיחה מחודשת של הוריד החסום. הטיפול מבוצע ע”י ד”ר זלמן יצחקוב רדיולוג הפולשני העל ניסיון רב בטיפול בחסימות וורידים.
בגף התחתון פקקת ורידית יכולה להיות בשוק בלבד או לאורך כל הגף התחתון, שוק וירך.
פקקת בווריד הכסל החיצוני או משותף הנמצאים באגן עלולים לגרום לנפיחות לאורך כל הרגל ללא הימצאות קרישי שם בשוק או הירך.
חשוב לדעת שפקקת ורידים עשויה להתרחש גם ללא כל תסמינים. בבדיקה גופנית של הרגליים ניתן לראות אחד או יותר מהבאים:
- ורידים שטחיים בולטים
- בצקת של הגף
- חום/אודם
- כאב לאורך הגף
- נוקשות של השרירים
אתם מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ במרפאה ולבדוק את התאמתכם לטיפול באמצעות צנתור אשר יביא לחידוש הזרימה בוורידים וישיב את איכות החיים שנפגעה
מהי הטריאדה ע"ש Virchow ומה המשמעות הקלינית שלה ?
מדובר בשלושה גורמים שזיהה רופא גרמני בשם רודולף וירכוב בשנת 1865 להתפתחות פקקת וורידים.
- קרישיות יתר ( Hypercoagulability) של הדם
- שינויים בזרימת הדם
- פגיעה בדופן כלי הדם
הטריאדה מאפשרת לנו הרופאים להבין מהם גורמי הסיכון להתפתחות פקקת ורידים עמוקים, למנוע אותם ואם התרחשו לטפל בהם. לעיתים מתרחשת פקקת וורידים בהיעדר גורמי סיכון הניתנים לזיהוי.
מה קורה אם לא מטפלים?
ללא טיפול, פקקת ורידים יכולה להתפתח למצב מסכן חיים כאשר קריש הדם מתנתק מכלי הדם וזורם יחד עמו אל עבר הלב ומשם לריאות הוא עשוי לחסום באופן חלקי או מלא את זרימת הדם אל הריאות. מצב זה נקרא תסחיף ריאתי.
הטיפול מתבצע בחדר הצנתורים ע”י רדיולוג פולשני בחדר הצנתורים במכון הדימות. ישנם מרכזים בהם כירורג כלי דם מבצע את הפעולה בחדר ניתוח.
תסחיף ריאתי הנו מצב חירום רפואי, אשר עלול לגרום ל:
הפרעה מסכנת חיים בקצב הלב, קושי בנשימה, לחץ דם ריאתי גבוה ואף למוות פתאומי.
מי מתאים לטיפול ?
הטיפול בפקקת ורידים עמוקה ניתן בהתאם לגורמי הסיכון ולמיקום קריש הדם. חבישת גרב אלסטית תמנע הצטברות של דם בורידי הרגליים.
תרופות כגון נוגדי קרישה יכולות להינתן בהזרקה או באופן פומי ולמנוע את גידול הקריש והתפשטותו כמו גם למנוע היווצרות עתידית של קרישים נוספים.
במידה ואינכם יכולים ליטול נוגדי קרישה, ניתן להחדיר מסנן בווריד מרכזי בבטן, הווריד הנבוב התחתון, זהו הווריד המנקז את וורידי הרגליים והאגן. וניתן להחדיר מסנן בוריד הנבוב התחתון, זהו הווריד הבטני הגדול. טיפול זה מסייע במניעת תסחיף ריאתי על ידי עצירת קרישי דם מלהתקדם אל הריאות.
טיפול תרופתי יינתן במצבים הבאים:
מומלץ לטפל תרופתית בנוגדי קרישה בכדי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני חיים.
מומלץ לטפל תרופתית בנוגשי קרישה במטופלים בסיכון מוגבר כגון אלו שעברו ניתוח גדול, אשפוז ממושך, טראומה, הריון ולאחר לידה.
מטופל בסיכון מוגבר נחשב מי שמתקיימים בו אחד או יותר מהבאים:
- קריש הדם משתרע לווריד הפופליאטלי ( בשקע האחורי בברך).
- הגורם להיווצרות קריש הדם אינו ידוע.
- סרטן
- אירוע קודם של פקקת ורידים או תסחיף ריאתי.
מהם המצבים שצנתור יכול לסייע?
לרב הטיפול התרופתי נותן מענה טיפולי הולם. הטיפולים הפולשניים נחלקים לשני סוגים:
מדובר בהליך המתבצע בחדר הצנתורים, יכול להתבצע בשכיבה על הגב או הבטן בהתאם לאתר הדיקור שבו רוצים להתחיל והוא נעשה בהרדמה מקומית ללא/עם טשטוש מחדירים בהנחיית אולטרהסאונד מחט לווריד, לרוב הווריד הפופליאטלי בשקע הברך, לאחר מכן מחדירים שרוולית ודרכה יוחדר קטטר ייעודי באורך החסימה, הקטטר המכיל חורי צד רבים, מזליפים נוזל ממס קרישים (אורוקינז/TPA) ואלו אט אט ממוססים את קריש הדם.
ההזלפה נעשית עד 72 שעות בהתאם לתרופה, במהלך התקופה מבצעים בדיקות דם ובדיקת התקדמות הפתיחה של הפקקת בהנחיית שיקוף.
במידה וישנה פתיחה מלאה של הוורידים מסיימים את הפעולה ומוציאים את הצנתר.
לעיתים המצנתר רואה שיש גורם שיכול להסביר את היווצרות קרישי הדם לדוגמה בתסמונת על שם מיי-טרנר. במצב זה ישנה היצרות של ווריד הכסל המשותף משמאל, יש מעליו עורק שלוחץ אותו והלחץ במצבים מסוימים עלול להוביל לפקקת. לכן יש צורך לפתוח את ההיצרות באמצעות פריסת תומכן ייעודי באזור ההיצרות.
הצנתור מתאים למטופלים שאינם משתפרים תחת טיפול תרופתי או כשהפקקת הוורידית מערבת באופן משמעותי את הברך והאגן או פלגמזיה צרולה דולנס (Phlegmasia cerulea dolens) שיש סכנה לרגל, הרגל נראית כחולה כאובה ומאד נפוחה.
שליית קרישי הדם באמצעות קטטר או בניתוח פתוח.
מתאים למטופלים שאינם משתפרים תחת טיפול תרופתי או שאינם מתאימים להמסת קרישי הדם.
מתי מתפתחת פקקת ורידים עמוקים?
מספר מצבים רפואיים מעלים את הסיכון לפקקת ורידים. כגון:
- מצב לאחר ניתוח
- תאונה
- שכיבה ממושכת
- רמות גבוהות של אסטרוגן תחת טיפול הורמונלי
- נטילת גלולות למניעת הריון
- ישיבה ממושכת בכלל ובמהלך טיסות בפרט
- מחלות תורשתיות הגורמות לקרישיות יתר והיסטוריה משפחתית של פקקת בוורידים
- כמו כן גיל מעל 40 מעלים את הסיכון ללקות בפקקת ורידית.
אבחון
אם אובחנת באחד או יותר מהסימפטומים המתוארים, עליך לפנות באופן מידי לקבלת עזרה רפואית. הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך ויערוך בדיקה גופנית להערכת הסיכון לפקקת וורידים עמוקה.
במקרים בהם קיים חשד לפקקת ורידים, ייתכן כי תדרשו לבדיקת דופלקס אולטרה-סאונד לאימות האבחנה. בדיקת אולטרהסאונד יכולה לתת תמונה של הורידים ושל הקריש, אבל בדיקות דימות מקיפות ומעמיקות יותר כגון CT או MRI נדרשות על מנת לשלול מעורבות של ורידים עמוקים יותר או של עורקים באגן או בריאות.
CT ו-MRI מדגימים בצורה טובה יותר ורידים עמוקים כמו אלה שבאגן.
צפו: ד"ר יצחקוב בראיון בתוכנית סטטוסקופ
ד”ר יצחקוב: “ככל שאנחנו מתערבים מוקדם יותר בהליך צנתורי ופותרים את הבעיה. אנחנו משפרים באופן חד משמעותי את איכות חייהם של אותם מטופלים. חשוב לציין שחלון ההזדמנויות רחב והיום גם אחרי שנים אנחנו יודעים לטפל בשיטת הצנתור ולכן אני מציע לכל מי שסבל בעבר מ- DVT (פקקת ורידים) או בעבר לחפש טיפול בשיטת הצנתור”
אפשרויות לטיפול בפקקת ורידים עמוקים
הטיפול בפקקת ורידים עמוקה ניתן בהתאם לגורמי הסיכון ולמיקום קריש הדם.
- חבישת גרב אלסטית תמנע הצטברות של דם בורידי הרגליים.
- תרופות כגון נוגדי קרישה יכולות להינתן בהזרקה או באופן פומי ולמנוע את גידול הקריש והתפשטותו כמו גם למנוע היווצרות עתידית של קרישים נוספים.
- במידה ואינכם יכולים ליטול נוגדי קרישה, ניתן להחדיר מסנן בווריד גדול בבטן, הווריד הנבוב התחתון, זהו הווריד המנקז את וורידי הרגליים והאגן. וניתן להחדיר מסנן בוריד הנבוב התחתון, זהו הווריד הבטני הגדול. טיפול זה מסייע במניעת תסחיף ריאתי על ידי עצירת קרישי דם מלהתקדם אל הריאות.
תסמונת פוסט-תרומבוטית או פוסט-פלביטית
נוגדי קרישה מסייעים גם במניעת סיבוכים עתידיים המכונים תסמונת פוסט-תרומבוטית או תסמונת הקורות לאחר פקקת.
נזק הנגרם לורידים באזור הפקקת מאט את זרימת הדם באזורים הפגועים ועלול לגרום לנפיחות קבועה ברגליים, כאב, שינויים בגוון העור ופצעים שאינן נרפאים.
במידה ואת/ה סובל/ת מפקקת ורידים עמוקה בווריד הירך, מפשעה והאגן שהחלו לפני פחות מ-14 יום והנך המצב תפקודי תקין, דע שקיימת אפשרות טיפולית אשר ניתנת בבית החולים על ידי רופא הנקרא רדיולוג פולשני. לתוך הווריד החסום מוחדר צנתר זעיר ודרכו מזליפים חומר להמסת הקרישים. בדרך זו, ניתן להגיע להמסה מוחלטת של הקריש ולהפחתה משמעותית של הסיכון לתסמונת פוסט-תרומבוטית.
באם את/ה סובל/ת מתסמונת פוסט-תרומבוטית, בשל הפרעה בניקוז ורידי בירך, מפשעה והאגן, ניתן לשקול טיפול חדשני המשקם באמצעות בלון ותומכן לפתיחה מחודשת של הוריד החסום. הטיפול מבוצע ע”י הרדיולוג הפולשני אשר ינפח בלון ויחדיר תומכן לפתיחת הווריד.
הטיפולים החדשים לפתיחת חסימות בוורידים בעולם
מרכזים רפואיים בעולם החלו להתמקד בטיפול בבעיה הוורידית שעד לאחרונה לא קיבלה את המקום הראוי. הוקמו צוותים רב-מערכתיים המשלבים, רדיולוג פולשני, כירורג כלי דם והמטולוג. שילוב הידע הרפואי והניסיון מאפשר להתאים למטופל את הטיפול הטוב ביותר בעבורו.
אחד המרכזים המובילים נמצא בלונדון, בבית החולים Guy’s & St Thomas בראשותו של ד”ר סטפן בלאק. המרכז טיפל עד כה במאות מטופלים בהצלחה. ד”ר זלמן יצחקוב נסע אליו להשתלמות, ללמוד את טכניקת הצנתור הוורידי ואף יישם את שיטת הטיפול בארץ בהצלחה.
היום, לאחר הצנתור שעברה, מרגישה סופיה הרבה יותר טוב: "אני הולכת ללא כאבים, שמחה יותר.. הכל יותר טוב"
שאלות ותשובות:
הטיפול בפקקת וורידים עמוקים לרב מתבצע מחוץ לבית החולים במטופלים יציבים המודינמית, בעלי סיכון נמוך לדימום ותפקוד כלייתי תקין.
במקרים שהמטופל סובל מפקקת ורידית קשה המערבת את הירך והאגן, תסחיף ריאתי, סיכון מוגבר לדימום מהתרופות ומחלות נילוות מומלץ שהטיפול יינתן באשפוז.
מרבית המטופלים שלקו בפקקת ורידית עמוקה ישתפרו באמצעות הטיפולים התרופתיים.
מטופלים שסבלו בעבר מפקקת ורידים עמוקים והתרופות שיפרו את מצבם אך עדיין לא קיבלו בחזרה את איכות חייהם עלולים לסבול מתסמונת פוסט-תרומבוטית.
הסדרים עם כל חברות הביטוח
