חיפוש
Close this search box.

צנתור ורידי הרגליים – טיפול לפקקת ורידית

בישראל כחלק מתוכנית הלאומית ולמדדי איכות ובטיחות המטופל נבחרו מספר מדדים שמטרתם קידום איכות הרפואה והבריאות. אחד המדדים שהושם בו דגש, מניעת פקקת ורידית במאושפזים

סקירה מאת: ד”ר זלמן יצחקוב

תמונה של פקקת ורידים - קריש דם בתוך וריד

מדוע נבחר מדד זה?

ידוע ששכיחות פקקת ורידית עמוקה גבוהה יותר בקרב מאושפזים בפרט במחלקות פנימיות, שם המטופלים מוגבלים בתנועה ושוכבים זמן רב ובמחלקת נשים, לאחר כריתת רחם.

מהם גורמי הסיכון בהיווצרות פקקת ורידית?

מטופלים באשפוז, כגון אלו לאחר שבר בצוואר הירך, לאחר ניתוח גדול, במצבים אלו התנועה מוגבלת, לרב בשכיבה. גיל או פקקת בעבר, היסטוריה משפחתית א הפרעה תורשתית במנגנון הקרישה, טיפולים הורמונלים (גלולות), הריון, משכב לידה, עישון, השמנה או סרטן.

הסיכון לפקקת גובר ככל שישנם יותר גורמי סיכון.

שיעור ההיארעות לפקקת בנשים בגיל המעבר גבוה יותר מגברים בגילאים אלו.

כאשר קריש דם נוצר בדופן כלי הדם הורידיים, מצב זה נקרא פקקת ורידית. המצב בו הקריש מתפרק וזז ממקומו ונע במערכת הורידים וזורם לכיוון הריאות נקרא תסחיף ריאתי, העלול לגרום לסיבוך מסכן חיים ולגרום למוות.

כיצד ניתן להעריך את הסיכון לפקקת ורידית?

באשפוז הערכת סיכון לפקקת ורידית מתבצעת באמצעות כלי הערכה הנקרא The Pauda Prediction Score.

באמצעות הכלי מדרגים את רמת הסיכון להתפתחות פקקת בהתאם לגורמי הסיכון כאלו שיש להם השפעה רבה או השפעה נמוכה.

עפ”י רמת הסיכון הצוות הרפואי מקבל החלטה על מתן טיפול תרופתי מניעתי.

עד כה הדיון נעשה על קבוצת האוכלוסייה המאושפזת.

מה לגבי ליתר האוכלוסייה בסיכון ושאינה מאושפזת?

פקקת ורידית אינה מחלה של מאושפזים בלבד. מקריאת גורמי הסיכון ניתן להבין שגם בקהילה נמצאת אוכלוסייה בסיכון שלולה לסבול מפקקת ורידית.

כיצד ניתן לזהות פקקת ורידית?

אם אתם בקבוצת סיכון וסובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאב חד, נפיחות ורגישות שהופיע באופן פתאומי באחת הרגליים, לרוב באזור השוק, אודמומיות, חום והרגשת כבדות של הרגל יש לפנות מידית לבדיקת רופא.

ללא קבלת טיפול מתאים המצב עלול להחמיר ולסכן חיים.

כיצד מאבחנים?

הרופא יעריך את גורמי הסיכון, יבדוק את הרגליים ובמידה והאבחנה של פקקת תעלה יש להשלים בדיקת אולטרסאונד דופלקס של ורידי הרגליים.

כיצד ניתן לטפל בשלב החד (אקוטי) בפקקת ורידית?

הטיפול בפקקת ורידית תלוי במיקום ובעוצמת התסמינים.

הטיפול המומלץ תרופתי אך בשנים האחרונות הצטברו מחקרים רפואיים המציעים טיפול באמצעות המסת קרישי הדם.

כאן אסביר בהרחבה על הטיפול בשיטת הצנתור לאלו הסובלים מפקקת ורידית חדה.

למי מתאים הטיפול הצנתורי בפקקת ורידית חדה:

  1. במטופלים הסובלים מפקקת ורידית חדה עד 14 ימים מתחילת האירוע.
  2. במצב תפקודי טוב.
  3. תוחלת חיים מעל לשנה.
  4. סיכון נמוך לדימום.

ישנן מספר שיטות לטיפול בפקקת הורידית בצנתור:

  1. המסת הקרישים באמצעות קטטר דרכו מוזלפת תרופה שמטרתה למוסס את קרישי השם.

בשיטה זו, מוחדר צנתר דקיק בווריד החסום, לאורך הצנתר ישנם חורים רבים הבאים במגע עם הקרישים, דרכם מוזלף נוזל המכיל את התרופה הנקראת אורוקינז (UROKINASE).

הטיפול אורך בין 24-72 שעות, בזמן זה המטופל מנוטר ובהשגחה מלאה באשפוז.

  1. כריתה של הפקקת באמצעים מכניים – שימוש במגוון מכשירים המפרקים את הפקקת עם או ללא סיוע תרופתי. הטיפול בד”כ כולל אשפוז קצר למשך יום.
  • ANGIOJET RHEOLYTIC THROMBECTOMY מדובר במערכת משולבת המיצרת סילוני זרם בלחץ של תמיסה נוזלית יחד עם תרופה המפוררת את קרישי הדם ובד בבד שואבת את אותם קרישי אל מחוץ לגוף.

  • CANNULA AND CIRCUIT THROMBECTOMY צנתרים בקוטר רחב המאפשרים למערכת הדומה למקדחה לחורר את קריש הדם ולהוביל במערכת היניקה את הקרישים אל מחוץ לגוף.

  • SUCTION THROMBECTOMY מערכת יניקה השואבת את קרישי הדם אל מחוץ לגוף.


בכל השיטות המוצעות המטרה לחדש את זרימת הדם.

לעיתים אנו מזהים בזמן הצנתור היצרויות או פתיחת וורידים שאינה אופטימלית ולכן יש צורך בהחדרה של תומכן (סטנט) ייעודי השומר את הווריד פתוח.

במרפאתנו משלבים בין שיטות הטיפול השונות כדי להגיע לתוצאה המיטבית ביותר ברמה הבינלאומית.
הטיפול מבוצע על ידי רדיולוג פולשני ורופא כלי דם
.

מקורות:

  1. www.nice.org.uk
  2. www.uptodate.com
  3.  www.uptodate.com

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​