נשים רבות בקרב האוכלוסייה סובלות ממיומות ברחם. מיומות אלו עלולות לגרום לכאבי אגן, לחץ על שלפוחית השתן, דימום וסתי, עצירות ועלולות אף להחמיר לכדי גידול סרטני ממאיר. כמו כן, מיומות עלולות להפריע לתהליך הכניסה להריון, על מהלך ההיריון ואף עלול לגרום להפלה.
מהי מיומה?
מיומה (או בשמה בעברית- שרירן) היא גידול שפיר בתוך או על יד הרחם, מקורה של המיומה מרקמת השריר של דופן הרחם. המיומה היא תופעה נפוצה מאוד אצל נשים מגיל 30 ובמהלך גיל הפוריות וההערכות הן ש-20% עד 50% סובלות ממנה.
עד כה, לא ברורה לחלוטין הסיבה להתפתחות מיומות. הערכות הן שהתפתחות המיומות נובעת עקב תהליך דלקתי או ויראלי, וכן ישנה גם ייתכנות לנטייה גנטית.
בכ-שליש מהמקרים, נשים הסובלות ממיומות יסבלו מתופעות שונות עקב הלחץ שהן מפעילות.
הסימפטומים השונים למיומות תלויים במיקומן:
- הפרעות במתן שתן- עקב לחץ של המיומות על שלפוחית השתן או על צינור השתן.
- עצירות- עקב לחץ של המיומות על הרקטום (חלקו האחרון של המעי הגס).
- נפיחות בבטן- עקב תהליך תפיסת המקום של המיומה (בעיקר במיומות גדולות מאוד).
- דימום וסתי כבד
- אנמיה- בעיקר כאשר הדימום הוסתי משמעותי.
- כאב- עקב לחץ ישיר על איברים או נמק במרכז המיומה.
כחצי אחוז מכלל מקרי המיומה יהפכו עם הזמן לגידול ממאיר.
כיצד מאבחנים מיומה?
במקרים של כאבי אגן ממושכים, וסת ממושכת וכואבת, דימומים בין-וסתיים, קושי במתן שתן או אנמיה בלתי מוסבר- יש לפנות לרופא על מנת שיאבחן את המצב הרפואי.
האבחנה של מיומה נעשית על ידי אמצעי הדמיה. אמצעי ההדמיה המשמשים לאבחנה הם MRI ואולטרסאונד. שתי הבדיקות בטוחות מאוד והן ללא קרינה מיינת כלל. לרוב האבחון יתבצע על ידי בדיקת האולטרסאונד בעיקר בשל: זמינותה הרבה, אמינותה ובכך שניתן לבצע אותה במרפאות ברחבי הארץ.
כיצד מטפלים במיומה?
במרבית המקרים לאישה הסובלת ממיומות אין סימפטומים, ומרבית המיומות לא מחמירות לכדי גידול סרטני. לכן, מעקב הוא הכלי הטיפולי הראשון שמתבצע במידה ומזהים מיומות. במידה ויש צורך לטפל ולהקטין את גודל המיומות או להסירן, ישנן כמה אופציות טיפוליות:
- טיפול תרופתי – ישנם מקרים בהם ניתן לתת טיפול תרופתי על ידי תרופות שמורידות את רמת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון. אולם לטיפול זה חסרונות רבים – לא ניתן להרות בזמן לקיחת הטיפול התרופתי, ותופעות הלוואי הן רבות. כמו כן, הטיפול התרופתי גורם לכיווץ המיומות- ולא מסיר אותן.
- ניתוח – אופציה זו נעשית בעיקר כאשר יש מיומות מרובות, מיומות גדולות מאוד או כאשר המיומות עמוקות מאוד. במקרים אלו מבצעים את הוצאת הגידולים על ידי ניתוח בטן מלא או על ידן פעולה לפרוסקופית (מספר חתכים קטנים). חסרונה העיקרי של השיטה, היא שלעיתים על מנת להסיר את הגידולים, יש צורך לבצע כריתת רחם מלאה.
- צנתור – צנתור מהווה תחליף לניתוח וכן לכל התופעות והסכנות הנלוות אליו.
צנתור מיומות ברחם
בתהליך זה, חושפים עורק במפשעה ומחדירים אליו צנתר. בעזרת אמצעי שיקוף, מכווינים את הצנתר אל עבר כלי הדם המזינים את המיומה. בעזרת חומר סינטטי מיוחד, חוסמים את כלי הדם ומונעים את אספקת הדם של המיומה. כעת המיומה מורעבת מחמצן ומחומרי מזון- היא מתנוונת וקטנה בגודלה.
יתרונות שיטת הצנתור הם רבים:
- הצנתור לא נעשה בהרדמה מלאה אלא על בטשטוש עמוק.
- משך הניתוח הוא קצר מאוד, ועומד על כשעה בלבד.
- משך האשפוז והזמן הדרוש לחזור לתפקוד מלא- קצרים משמעותית מאשר בניתוח.
- אחוזי ההצלחה של הפעולה גבוהים מאוד.
