מידע והנחיות למטופל המועמד לצנתור טיפולי בערמונית מוגדלת.
Prostate Artery Embolization (PAE)
מטופל יקר, לפניך מידע אודות פעולת צנתור עורקי הערמונית:
כיצד להתכונן לפעולה?
- יש להפסיק 24 שעות לפני הצנתור את התרופות הקבועות לערמונית. נא להביא את התרופות עימך לצנתור, מיד לאחר הפעולה יש ליטול אותן.
- אם הינך נושא קטטר שתן, מומלץ להתחיל ליטול אנטיביוטיקה 3 ימים לפני הפעולה. אנו ממליצים ליטול ציפרודקס 500 מ”ג פעמיים ביום עד יום לאחר הגמילה מהקטטר. מירשם ניתן לקבל מהרופא המטפל בקופת חולים. במידה ויש לך רגישות לאנטיביוטיקה ניתן לקבל חלופה.
- אם הינך נוטל תרופות נוספות שאינן מקבוצת התרופות לדילול דם יש להמשיך וליטול כרגיל גם ביום הצנתור כשהינך בצום אלא אם כן ד”ר יצחקוב הנחה אחרת.
- יש לידע על תרופות דילול הדם שמקבלים ובהתאם תקבל הנחיה על מועד הפסקתם לפני הצנתור. אין צורך להפסיק אספירין או פלאוויקס.
- בחלק מבתי החולים בהם מבוצעת הפעולה נדרש להגיע לבדיקת מרדים טרום הפעולה, מרדים יעריך את מצבך הרפואי ויעבור על הבדיקות. יש להצטייד בבדיקות דם הכוללות: ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה. אק”ג ( מעל גיל 40) וצילום חזה ( מעל גיל 60)
- לפעולה נדרש צום של 8 שעות לפני הפעולה.
- אשפוז לרב נעשה ביום הצנתור לעיתים מתאשפזים לילה לפני הפעולה.
- הינך נדרש לגשת לתחנה הראשונה במסלול, הקבלה של בית החולים עם המסמכים אשר בידך הכוללים הפניה מאת ד”ר יצחקוב, בדיקות שנדרשת לבצע ואישור חברת הביטוח או סידור כספי אחר.
- אם הינך סובל מאי ספיקה כלייתית תקבל הכנת נוזלים, יחברו אותך לעירוי נוזלים מספר שעות לפני הצנתור לשם כך לעיתים יש צורך להתאשפז יום לפני הפעולה.
- במידה והינך סובל מרגישות לתרופות, יש להודיע לד”ר יצחקוב.
- אם הייתה תגובה אלרגית לאחר חשיפה לחומר ניגוד מסוג יוד בעברך עליך להודיע לנו על כך, תקבל דף הנחיות עם טיפול תרופתי שחובה ליטול לפני הפעולה, יש לגשת עם דף ההנחיות לרופא המטפל לקבלת מרשם לתרופות ההכנה.
- מומלץ להצטייד בציוד אישי לשהייה ל 24 שעות.
- בתחנה השניה תתקבל לאשפוז יום או למחלקה. האחות תעבור על המסמכים הרפואיים, תכין אותך לקראת הצנתור, ההכנה כוללת החדרת עירוי לקבלת נוזלים ואנטיביוטיקה.
- ד”ר יצחקוב יפגש איתך ולאחר קבלת הסבר על הפעולה, סיכויים וסיכונים תחתום על טופס הסכמה וטופס שאתה מאשר לתת לך חומרים מטשטשים, הפעולה נעשית בהרדמה מקומית, טשטוש/ הרדמה לפי הצורך.
- בתחנה הרביעית תכנס לחדר הצנתורים. בחדר נמצא הצוות שילווה אותך בפעולה: ד”ר יצחקוב, אחות, דימותן, מרדים בעת הצורך ועוד.
מה קורה במהלך הצנתור?
בכניסה לחדר תעבור זיהוי חוזר, תשכב על הגב במיטה של מכשיר הצנתור לעיתים יולבש על איבר המין אביזר (פנרוס) אשר יאפשר להשתין במהלך הצנתור ללא צורך בהחדרת קטטר. תקבל אנטיביוטיקה בעירוי לקראת הצנתור) ישנם מצבים בהם האנטיביוטיקה ניתנת במחלקה בטרם ההגעה לחדר הצנתורים).
הצנתור לרוב מתבצע דרך עורק מפשעתי ימין, במקרים אחדים דרך עורק הזרוע בהתאם למצבך הרפואי. ד”ר יצחקוב יבצע חיטוי מקומי ויכסה אותך בכיסויים סטרילים עבור הליך הצנתור.
בחדר הצנתורים מופעל מיזוג לקירור החדר, אם הינך מרגיש שקר לך אפשר לבקש להפעיל חימום אישי.
במידת הצורך תקבל חומרים מטשטשים ומשככי כאבים דרך הווריד.
יבוצע ניטור לאורך הפעולה באמצעות מוניטור ובעת הצורך תחובר למשקפי חמצן.
תחילה באיזור הדיקור בוצע חיטוי והרדמה מקומית.לאחר מכן, מחט תוחדר לתוך העורק. בהמשך יוחדר לעורק צינור פלסטיק גמיש הנקרא שרוולית ודרכו תתבצע הפעולה.
בהנחיית שיקוף יוחדר בעורק מוליך וצנתר. דרך הצנתר מזריקים חומר ניגוד על בסיס יוד. החומר גורם לתחושה של חום מקומי באיברי האגן והרגליים.
בשלב הראשון של הפעולה ד”ר יצחקוב ירכוש תמונות שיאפשרו לבצע הדמיה תלת-ממדית של האגן על מנת למפות את העורקים, תמונה הדומה לתמונת ה- CT.
בשלב השני יבוצע עיבוד של התמונות בתחנת העבודה מחוץ לחדר לצורך זיהוי עורקי הערמונית. העורקים הללו קטנים מאד ומוצאם שונה בין מטופל למטופל.
בשלב הבא ד”ר יצחקוב יכנס בעזרת צנתר דקיק לתוך העורקים הקטנטנים המזינים את מרכז הערמונית. ברגע שאספקת הדם לערמונית מזוהה, נוזל המכיל חלקיקים זעירים מוזרק בעורקים הללו. החלקיקים חוסמים את העורקים המזינים וכתוצאה מכך נפסקת זרימת הדם לערמונית.
הפעולה מתבצעת משני צידי הערמונית, ימין ושמאל דרך פתח אחד לעיתים רחוקות יש צורך בדיקור המפשעה הנגדית בכדי להשלים את הפעולה.
בחלק ממקרים לא ניתן להיכנס לתוך העורקים לדוגמה כשהעורק מוצר מאד או חסום.
לעיתים כאשר כלי הדם המספקים את הערמונית מספקים גם איברים נוספים כגון שלפוחית השתן, הפין או הרקטום. חסימה של העורק עלולה לגרום לסיבוכים ולכן אנו נמנע מחסימה של עורק הערמונית בצד הרלוונטי.
הספרות מתארת שב-80% מהמקרים מתבצעת חסימה של העורקים משני צידי הערמונית אך לעיתים מבוצעת חסימה חד-צידית מהסיבה שתוארה למעלה.
ישנם תיאורים רבים שחסימה חד צידית משפרת את התסמינים בכ-70% מהמטופלים.
בסיום הפעולה מוציאים את הצנתרים והשרוולית וסוגרים את הפתח בעורק בעזרת אביזר ייעודי או מפעילים לחץ ממושך על אזור הדיקור בכדי למנוע דימום.
האם תרגיש כאב בזמן הפעולה ?
בעת הזרקת חומרי ההרדמה המקומית הנך עלול לחוש בצריבה שתחלוף לאחר מספר שניות.
במהלך הפעולה תרגיש חום באגן וברגליים, לעיתים כאב בעת הזרקת ח.נ. במקרה זה יש לומר לצוות המטפל בחדר בזמן הצנתור ותוכל לקבל תרופות נוספות לשיכוך הכאב.
כמה זמן אורכת הפעולה ?
הזמן המשוער הינו כשעתיים מרגע הכניסה לחדר הצנתורים.
מה קורה לאחר הצנתור ?
בסיום הפעולה תעבור להתאוששות ובהמשך לחדרך במחלקת האשפוז, שם תהיה תחת השגחת צוות סיעודי אשר מכיר את הפעולה שעברת ויבצע בדיקות שגרתיות, כגון מדידת דופק ולחץ דם.
עליך לשמור על רגל הדיקור ישרה 6 שעות.
ניתן לקום מהמיטה לאחר השעה ה- 12.
במידה והינך חש בכאבים או מתקשה במתן שתן יש לדווח לצוות הסיעודי.
שחרור מתבצע לאחר כ 12 שעות לפחות מסיום הפעולה.
במידה והפעולה התבצעה בשעות הבוקר ניתן להשתחרר באותו היום.
פעולות המבוצעות אחר הצהריים- ערב, השחרור מתבצע בבוקר למחרת ע”י רופא המחלקה והאחות לאחר שיחה טלפונית בתאום עם ד”ר יצחקוב.
בימים שלאחר הצנתור נציג מהמרפאה יצור עימך קשר טלפוני ויעקב מרחוק אחר מצבך הרפואי.
לאחר הצנתור יש ליטול טיפול תרופתי הכולל אנטיביוטיקה למשך 7 ימים, נוגדי דלקת למשך 5 ימים, נוגדי כאב מומלץ ליטול בקביעות למשך שבוע ימים ללא הפסקה.
נדיר מאד שלא ניתן כלל להטיל שתן, בארוע שכזה יש ליצור קשר עם ד”ר יצחקוב.
ניתן לשקול את הפסקת התרופות לערמונית לאחר 12 שבועות מהצנתור בהתאם לתוצאה שהושגה, לפני כן חובה להיוועץ עם ד”ר יצחקוב.
האם הפעולה מסוכנת?
ארגון ה- NICE קבע שהפעולה בטוחה. יחד עם זאת, ישנם מספר סיבוכים שעלולים להופיע כמו בכל טיפול רפואי אחר אך אלו אינם שכיחים.
כאמור, לעיתים תופיע נפיחות וסימן חבלה, שטף דם באזור החדרת המחט בעור, אשר יכולה להתפשט לירך, מדובר במצב תקין. במידה והנפיחות גוברת לאורך הזמן יש ליצור קשר מיידי עם ד”ר יצחקוב.
לאחר הצנתור ייתכן ויופיעו אחד או יותר מהתסמינים הבאים : קושי במתן שתן, צריבה , תכיפות ודחיפות רבה, צריבה בפי הטבעת, תחושה של עצירות.
לאחר הפעולה, תקבל משככי כאבים שיקלו על חוסר הנוחות. ניתן למרוח משחה נגד טחורים במידה ומופיעה צריבה בפי הטבעת.
חסימה במקום לא נכון עלולה לגרום נזק לכיס השתן ולרקטום זהו סיבוך נדיר ביותר שדווח לפני שנים כאשר החלו ללמוד את התחום.
מהן תוצאות הפעולה?
בספרות הרפואית סיכויי ההצלחה הטכנית של הפעולה מעל ל-95%.
במהלך השבועות לאחר הצנתור הערמונית עוברת תהליך החלמה. חשוב לציין שנפח הערמונית אינו מדד להצלחת הפעולה, הפחתת הנפח אינה מופיעה בכל המקרים. עוד מתואר בספרות שמעל 90% מהגברים ייהנו משיפור בתסמינים. לאורך השבועות יופיע שיפור בתלונות בזרם השתן.
זה המקום לציין שבמידה ולא חל שיפור בתסמינים לאורך הזמן, תופעה שיכולה לקרות בכ-10% מהמקרים ניתן לבצע כל פעולה אורולוגית אחרת לטיפול בבעיה.
המלצות לאחר הצנתור
יש להימנע ממאמצים ונשיאת משקל בשבוע הראשון.
יש להימנע מרכיבה על אופניים למשך 3 חודשים.
חופשת מחלה למשך 7 ימים.
טיפול תרופתי לפי המרשמים, אנטיביוטיקה, נוגדי כאב ונוגדי דלקת.
לאחר 10-12 שבועות יש לבצע בדיקת US של דרכי שתן ונפח הערמונית כולל שארית שתן.
יש לשלוח את התוצאות למייל של המרפאה:
במקרים חריגים כאשר יופיע חום מעל 38.5 מעלות שאינו מגיב למורידי חום, צמרמורות, כאב חריג שאינו מוקל ע”י משככי הכאבים.
אצירת שתן נדירה, מתוארת בכ 2-4% בספרות ועלולה להתפתח בימים הראשונים שלאחר הצנתור. אם במשך מעל ל 5 שעות אינך מצליח להטיל שתן, יש לפנות למיון בית החולים הקרוב עם מכתב השחרור מבית החולים ולידע את ד”ר יצחקוב.
מעקב רפואי בימים שלאחר הצנתור יתבצע טלפונית/הודעות.
בכל בעיה או שאלה ניתן לפנות בוואטסאפ למרפאה:
בברכת רפואה שלימה והחלמה מהירה,
ד”ר זלמן יצחקוב וצוות המרפאה.
