גודש ורידי האגן: הגורמים, האבחון ושיטות הטיפול המתקדמות

הפרעה בזרימה בוורידי האגן (Pelvic Vascular Disorder – (PeVD היא תופעה שגורמת לכאב אגן כרוני, ונגרמת כתוצאה מהצטברות של דם בתוך הוורידים שעלולים להתרחב ולשנות את צורתם. מדובר בבעיה בריאותית משמעותית העלולה לפגוע באורח ואיכות החיים.

החדשות הטובות הן שהקדמה והטכנולוגיות החדשניות בתחום נותנות מענה לחוסר הדיוק בהגדרת התופעה, שתורם להחמצת אבחונים פוטנציאליים ולטיפול לא מיטבי במטופלות הסובלות ממצבים רפואיים אלו. כך גם מסייעת ההתקדמות בתחום, ומספקת מידה רבה יותר של בהירות ביחס להגדרות של התופעה.

דוגמה לחדשנות היא האלגוריתם המשמש לאבחון וטיפול בגודש ורידי האגן, המלווה בתובנות חדשות לגבי הפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם במאגרים ורידיים שונים והתסמינים הנובעים מכך, עם דגש על אגירה ורידית באגן והתסמינים הנלווים.

מהם התסמינים של התופעה?

התסמין העיקרי של תסמונת גודש ורידי האגן הוא כאבי אגן הנמשכים לפחות 6 חודשים, ועלולים להחמיר בהמשך, במיוחד אצל נשים בהריון או לאחר לידה.

מדובר בכאב חד, שורף, בלחץ פתאומי עם דגש על האגן והנרתיק אצל נשים, המופיעים בדרך כלל בצד שמאל, אך עלולים להתפתח לשני צדי האגן ולהחמיר בסוף היום. זאת בנוסף לצורך פתאומי להטיל שתן, הופעת ורידים מורחבים ומעוותים על הישבן, איברי המין החיצוניים או הירכיים, וכאבים לפני או במהלך המחזור אצל נשים.

גורמים מסוימים שמסייעים באבחנה המבדלת ועלולים להשפיע על חומרת הכאב, יכולים להיות:

עמידה ממושכת, שינוי היציבה, נהיגה או ישיבה מול מסכים, אכילה, מתן צואה, קיום יחסי מין.

הסימפטומים המדוברים, עשויים להיחלש עם הכניסה לגיל המעבר.

כיצד מאבחנים?

כדי לזהות כי אכן מדובר בגודש ורידי האגן, חשוב לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהבין את מאפייני הכאב, כולל היכרות עם כל תסמינים הקשורים לדרכי השתן, מערכת העיכול, איברי המין, השרירים והשלד, כמו גם אלמנטים פסיכו-סוציאליים.

זאת בנוסף לביצוע בדיקה גופנית, תיאור איכותני, והערכה שיטתית שיכולה לסייע ולהבטיח זיהוי של כל מחוללי הכאב, במטרה למקד את הטיפול ולהתאים אותו למטופל או למטופלת.

במקרים מסוימים מבצעים גם בדיקות מעבדה, ובדיקות נוספות בהתאם להערכה הרפואית, כדוגמת אולטרסאונד בטני או נרתיקי, דימות תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT).

לעיתים קיים קושי לאבחן באמצעי הדימות הללו, מצב הדורש ביצוע צנתור אבחוני שמטרתו להדגים את כיווני הזרימה בוורידי האגן. כך, זרימה הפוכה בוורידים מעידה על הפרעה.

כלי נוסף בו ניתן להיעזר בעת הצנתור הידוע כאמין ביותר לזיהוי היצרות בוורידים, נקרא IVUS. מדובר בצנתר שבקצהו יש מתמר אולטרה-סאונד זעיר המאפשר צפייה ב 360 מעלות בתוך ומחוץ לוורידים, בכדי לזהות את מקור הבעיה.

בדיקות מקיפות נוספות שחשוב לבצע הן:

בדיקה ספציפית שמזהה דלקת בשלפוחית השתן, דלקת צוואר הרחם או דלקת הנרתיק, בדיקת סימנים לנוכחות של גידול, ספירת דם להערכת לויקוציטוזיס כתוצאה ממחלה דלקתית באגן, ועוד.

מיקום ודפוס הכאב יכוונו את הרופא לאבחנה, וגורמים המפעילים ומקלים את הכאב חשובים לצורך האבחנה המבדלת, כדוגמת כאב המחמיר בעמידה ממושכת או בסוף היום שמשתפר בשכיבה.

אם הכאב לסירוגין, מחמיר בזמן הריון או לאחריו מצב זה עלול להצביע על כאב אגן כרוני ממקור וורידי. לשם השוואה, כאב המשתפר במהלך הריון עשוי להצביע על סיבה גינקולוגית כדוגמת אנדומטריוזיס או אדנומיוזיס. זאת בנוסף לכאב שנחווה לאחר קיום יחסי מין, שיכול לרמז על הפרעה בזרימה בוורידי האגן ( גודש ורידי האגן או תסמונת מיי-טרנר).

למרות שתיאור אופי הכאב יכול לסייע בקביעת הגורם, ישנם מאפיינים חופפים למחלות אחרות.

כאב משני להפרעה בזרימה הוורידית (PeVD) מתואר לעיתים קרובות כתחושת כאב עמום או כבדות באגן. לעומת זאת כאב נוירופתי שמתואר באופן עקבי כשורף, הולם או חד.

כאבי שריר ושלד יתוארו ככאב עמום או קבוע עם החמרה חדה או התכווצויות.

כאב מקרין לצד ימין או שמאל יכול לרמז על מחלת אבנים בדרכי השתן, אך כאשר מקרין לישבן או ירכיים מרמז יותר על הפרעה בניקוז הוורידי.

מטופלות עם תסמונת שלפוחית כאובה או מיאלגיה של רצפת האגן מדווחות לעיתים על תדירות ודחיפות במתן שתן בנוסף לכאב בזמן התרוקנות.

מטופלות הסובלות מכאב אגן כרוני נוטות לסבול מדיכאון או חרדה כתוצאה מכאב ממושך וטיפול לא הולם.

אפשרויות הטיפול בגודש ורידי האגן

בחירת הטיפול מבוססת על התאמה לתסמינים של המטופל ועל הבנת מסלולי הזרימה הוורידית בבטן ובאגן.

תהליך האבחון כתנאי למתן מענה רפואי מתאים קריטי, משום שטיפול שגוי עלול להחמיר את התסמינים.

שני טיפולים שהוכחו כבטוחים ויעילים עבור מטופלות עם כאב אגן כרוני ממקור ורידי, ללא תלות בגיל. הראשון הוא תסחוף (אמבוליזציה) של ורידי השחלות והאגן. ואכן, על פי הדיווחים בספרות, כ-

100%-82%% מהנשים שטופלו באמצעות תסחוף (אמבוליזציה) וריד השחלה לטיפול בגודש וורידי האגן, חוו שיפור בתסמינים לאורך תקופת המעקב.

הטיפול השני המומלץ הוא פריסת תומכן (סטנט) בווריד . מדובר בצינור מתכתי הדומה לקפיץ אשר נפרס בנקודת המיי טרנר לפתיחת הווריד המוצר, ומאפשר חידוש הזרימה הוורידית לסדרה. נסיגת התסמינים לאחר הפעולה אורכת מספר שבועות.

במקרים מסוימים, שיפור בכאבים יורגש לאחר שימוש בגרבי לחץ ברגליים, במיוחד במטופלות עם דליות שמקורן באגן.

חשוב לזכור  כי אין מניעה להרות לאחר הטיפולים.

דוגמאות לגורמים אפשריים לכאבי אגן כרוניים