צנתור עורקי הערמונית, מהי הגישה העורקית הבטוחה יותר?

האם יש יתרון לאחת הגישות הללו?

בחודש מרץ, התפרסם מאמר על בטיחות צנתור לחסימת עורקי הערמונית דרך גישה טרנסרדיאלית (עורק בפרק כף היד) לעומת גישה טרנספמורלית (עורק מפשעתי).

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שתי שיטות צנתור לחסימת עורקי הערמונית (PAE) – דרך גישה טרנסרדיאלית (TRA-PAE) לעומת גישה טרנספמורלית (TFA-PAE), בכדי לסייע בבחירת שיטת גישה בטוחה.

לפני שנביא את פרטי המחקר והתוצאות נסביר, מהו הליך צנתור עורקי הערמונית ולמי מיועד?

צנתור לחסימת עורקי הערמונית (PAE), הליך זעיר פולשני, לא ניתוחי, המשמש לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית (BPH) על ידי חסימת זרימת הדם לערמונית. לאחר חסימת כלי הדם מרכז הערמונית עובר נמק ובשבועות שלאחר הפעולה התאים “נעלמים” ולחץ של האונה האמצעית פוחת.

הליך הצנתור מתאים לגברים עם ערמונית מוגדלת, זהו מצב שפיר ומוכר בגברים מעל גיל 50. התסמינים מגוונים, כגון: זרם חלש, דחיפות, תכיפות, חוסר התרוקנות, קימה בלילות להשתין. 

הליך הצנתור מתבצע בהרדמה מקומית וטישטוש לפי הצורך. דרך פתח קטן בעור מחדירים צנתר דקיק בעורק ודרכו באמצעות צנתר מנווטים אל עורקי הערמונית. לאחר זיהוי עורקי הערמונית מזריקים חלקיקים זעירים לתוך העורקיקים המתפצלים בערמונית וחוסמים אותם. לאחר החלמה קצרה מרגישים שיפור בתסמינים. הפעולה קצרה, תופעות הלוואי כגון צריבה, תכיפות, קושי להתאפק חולפים לאחר כשבוע.

מחקר שנערך לאחרונה השווה את הבטיחות וההיתכנות של ביצוע הצנתור דרך שתי נקודות גישה שונות: גישה טרנסרדיאלית, דרך עורק בפרק כף היד וגישה טרנס-פמורלית, דרך עורק במפשעה. המחקר מצא כי לגישה הטרנסרדיאלית היו יתרונות על פני הגישה הטרנספמורלית במונחים של חשיפה נמוכה יותר לקרינה, זמני פעולה קצרים יותר ופחות תופעות לוואי דימומיות באתר הכניסה. עם זאת, נותרו חששות לגבי התקפי אירועים מוחיים זמניים (Transient Ischemic Attack) וחסימות עורקים רדיאליים ללא תסמינים.

המחקר כלל השוואה של תוצאות המטופלים ופרמטרים פרוצדורליים. שיעורי ההצלחה הטכנית היו דומים בין שתי הגישות, המחקר גם הדגיש את החשיבות של התחשבות בגורמי סיכון פרטניים של מטופלים בעת בחירת אתר הגישה לפעולה.

אחד הממצאים המרכזיים של המחקר היה ההפחתה המשמעותית בזמן הפעולה ובזמן השיקוף בגישה דרך העורק בפרק כף היד. משמעות הדבר היא כי מטופלים העוברים את ההליך דרך העורק הרדיאלי עשויים לחוות משכי הליך קצרים יותר וחשיפה מופחתת לקרינה, המהווה גורם מכריע בהבטחת בטיחות המטופל במהלך ההליך.

המחקר דן גם בשימוש באולטרסאונד ובטכניקות הדמיה אחרות כדי להנחות את הליך הדיקור הראשוני בעורק ולהבטיח את הבטיחות והיעילות של הטיפול. 

תופעות לוואי הקשורות להליך הצנתור כגון שטף דם אתר הכניסה, נוטרו ודווחו במחקר. המטופלים היו במעקב חודש לאחר ההליך כדי להעריך סיבוכים כלשהם ולהבטיח ריפוי נאות. המחקר הדגיש את החשיבות של ניטור וניהול תופעות לוואי כדי להבטיח את שלומם ורווחתם של המטופלים.

המאמר גם הדגיש את מגבלות המחקר, כולל העיצוב הרטרוספקטיבי שלו והטיות פוטנציאליות הקשורות לניסיון של הרדיולוגים ההתערבותיים המבצעים את ההליכים. בנוסף, הבדלים בדמוגרפיה של מטופלים בין הקבוצות.

ממצאי המחקר תורמים למאמצים המתמשכים לשפר את התוצאות של הליך צנתור עורקי הערמונית עבור מטופלים עם הגדלה שפירה ותסמינים.

ד”ר זלמן יצחקוב מבצע את ההליך משנת 2016, בחירת אתר הכניסה המועדפת בשנים האחרונות הינה דרך העורק המפשעתי. מניסיון אישי רב שנים האתר בטוח יותר, המסלול לערמונית קצר ומהיר יותר. נתוני החשיפה לקרינה נמוכים יותר לעומת אלו המתוארים במחקר.

אם גם לכם יש ערמונית מוגדלת ואתם חווים את התסמינים מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ.