הדברים שעליכם לדעת במחלת ורידים ברגליים. סקירה מאת ד”ר זלמן יצחקוב
מהי מחלת ורידים כרונית ברגליים?
ורידים אחראים על החזר הדם מהרגליים אל הלב.
מחלה כרונית של ורידי הרגליים הינה מצב שכיח הגרם כתוצאה מתפקוד לקוי של הורידים.
כ- 60% מהאוכלוסייה הבוגרת עלולה לסבול ממחלת ורידים, לרוב ניתן לראות דליות שטחיות, לפעמים מפותלות, אלו מצביעים על פעילות לא תקינה של הורידים.
כאשר יופיעו תסמינים של עייפות וכאבים ברגליים, שינוי צבע העור ונפיחות ברגליים אלו יצביעו על מחלה מתקדמת.
במצבים מתקדמים מאד של מחלת הורידים העור עלול להפוך לכהה יותר ולעיתים יופיע פצע בעור הנקרא כיב.
מדוע מתרחשת מחלת ורידים כרונית ברגליים?
ורידי הרגליים מזרימים דם אל הלב כנגד כח הכבידה.
לצורך כך קיימים בורידים הללו מסתמים המונעים מהדם לחזור לכיוון כפות הרגליים ושומרים על מסלול זרימה בכיוון אחד אל הלב.
כאשר דופנות הורידים נחלשות, הווריד מתרחב השסתומים אינם מצליחים לתפקד כראוי. הגורם למצב זה אינו ידוע, ייתכן גנטי.
ישנם גורמים אחרים כגון חסימה של הורידים העמוקים מצב נקרא פקקת ורידית עמוקה. החסימה מונעת מעבר תקים של הדם מהרגליים לכיוון הלב והדם מצטבר ברגליים.
אלו ורידים נפגעים במחלת ורידים כרונית?
הוורידים העמוקים – כשווריד הירך השטחי נפגע במצב זה רואים דליות. פגיעה בורידים העמוקים כתוצאה מחסימה ע”י קריש דם.
הורידים השטחיים – בעור נקראים ורידים רישתיים (רטיקולרים) או עכבישיים (ספידר).
מהם תסמיני מחלת ורידים כרונית?
במחלה זו התסמינים רבים ומגוונים: עייפות, כבדות, נפיחות ברגליים, בפרט בשעות הערב. לעתים גרד בעור, התכווצות שרירים, כאב פועם או שורף. החמרה של התסמינים תופיע לאחר עמידה ממושכת.
בבדיקה, ניתן לראות וורידים קטנים או דליות בעור, לעיתים נפיחות באיזור הקרסול וכף הרגל.
בשלבים מאוחרים יותר שינויים בצבע העור או כיבים ברגליים עלולים להופיע.
חשוב לזכור שתסמינים אלו משפיעים לרעה על איכות החיים ומחמירים לאורך השנים.
מהם הסיבוכים בשלב האקוטי של מחלת ורידים כרונית?
היווצרות של קרישי דם בוורידים המורחבים. כשמדובר בוורידים השיטחיים לעיתים כשהעור עדין עלול להופיע דימום חיצוני. במקרה שקרישי הדם נוצרים במערכת הורידים העמוקים אזי הקרישים עלולים להינתק ולהגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי, זהו מצב מסכן חיים.
כיצד מאבחנים מחלת ורידים כרונית?
יש להיבדק ע”י רופא שיבחן את הרגליים לחיפוש אחר ממצאים רלוונטים.
בדיקת הדימות הראשונה בד”כ אולטרסאונד, במצבים בהם נשקלת התערבות מומלץ לשקול ביצוע דימות מתקדם כגון CT או MRI להערכה של הניקוז הוורידי בבטן והאגן, לעיתים התסמינים ברגליים הם כתוצאה מהיצרות או חסימה באזורים הללו.
כיצד מטפלים במחלת ורידים כרונית?
תמיכה, עידוד, חינוך ואמצעים שמרניים מסייעים לעיתים קרובות בטיפול. לא בכל מקרה נידרש להתערב רפואית.
קיים טיפול שונה למערכת השטחית והעמוקה.
יש להיבדק ולהיוועץ ברופא בכדי להתאים את הטיפול.
הטיפול השמרני כולל פעילות גופנית סדירה, הפחתה במשקל במידה במקרה של השמנת יתר, פיזיותרפיה, הרמת רגליים במנוחה.
גרביים אלסטיות אשר דוחסות את הוורידים וימנעו את הצטברות הדם והנפיחות ברגליים.
את הגרביים האלסטיות חשוב לגרוב ברגע שקמים מהמיטה לאורך כל היום בכדי להשיג תוצאה טיפולית טובה ביותר.
העלמת ורידים שיטחיים נעשית לרב עם חומר כימי או לייזר.
טיפול במערכת הורידים השטחית בעבר היה מבוצע באמצעות “סטריפינג” בניתוח.
כיום האמצעים השתכללו וקיימים סוגים רבים של טיפולים שאינם ניתוחיים.
אחד האמצעים הנפוץ ביותר, הלייזר, פועל בשיטת החימום או מכשיר הפועל בגלי רדיו ומבצע איוד.
שיטות אחרות פועלות באמצעות גירוי מכני או כימי (דבקים או חומרי הטרשה) של דופן הוריד ומוביל לסגירתו.
חשוב לקבל הסבר מפורט מהרופא לפני בחירת הטיפול ולהתאימו למטופל.
טיפול במערכת הורידים העמוקים מורכב יותר. הפרעה בתפקוד הורידים הללו פוגם במעבר התקין של הדם מהרגליים ללב.
כאשר ישנה חסימה בעורק הירך והמשכי לתוך האגן ניתן לטפל בשיטת הצנתור.
לא ניתן ליישם את השיטה אם מדובר בחסימה מתחת לגובה הברך בלבד.
בהליך הצנתור מוחדר צנתר דקיק בדומה להליך צנתור הלב, לאחר מעבר החסימה בווריד מנפחים בלון בכדי לפתוח מחדש את חלל הוריד ולאחר מכן מחדירים תומכן (סטנט) בכדי לשמר את נתיב זרימת הדם בחלל הוריד.
הליך ניתוחי, כלומר ניתוח ליצירת מעקף לוריד החסום, כיום נדיר שמבוצע ויעילותו נמוכה.
לעיתים יש צורך בשילוב הטיפולים הללו לצורך תוצאה מירבית.
במרפאתנו השילוב הייחודי של רדיולוג פולשני ורופא כלי דם יובילו לתוצאה טיפולית הטובה ביותר בסטנדרטים בינלאומיים.
