הורידים אחראים על תנועת הדם מן הרגליים אל הלב, אך כאשר תפקודם משתבש מתעוררת מחלה כרונית של הורידים. ד"ר זלמן יצחקוב מרחיב על מאפייני המחלה, הסיבות להיווצרותה, התסמינים, הסיבוכים ותהליך האבחון והטיפול
הסימנים הראשוניים של מחלה מתבטאים בדליות שטחיות, לעיתים מפותלות אשר מעידות על פעילות לא תקינה של הורידים, הסימנים המתקדמים של המחלה כוללים כאבים ותחושת עייפות ברגליים, נפיחות ושינוי צבע העור, ואילו במצבים המתקדמים ביותר ניתן יהיה להבחין כי העור הפך לכהה יותר ולעיתים הופיעו כיבים (פצעי עור).
מחלה כרונית של ורידי הרגליים הינה מצב שכיח (בשיעור של כ-60% מהאוכלוסייה הבוגרת), אשר נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של הורידים.
אודות כותב המאמר ד"ר זלמן יצחקוב
ד"ר זלמן יצחקוב, מייסד מרפאת אנדוראד קליניק, הוא מומחה בעל שם ברדיולוגיה אבחנתית והתערבותית.
את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת סגד שבהונגריה, ולאחר מכן התמחה ברדיולוגיה אבחנתית בבית החולים שמיר (אסף הרופא).
ד"ר יצחקוב מתמחה בצנתורי גוף ומציע טיפולים מתקדמים וחדשניים, תוך מתן דגש על מקצועיות בלתי מתפשרת וטיפול אישי.

מדריך מקיף לטיפול במחלת ורידי הרגליים
מהם הגורמים למחלת הורידים ברגליים?
ורידי הרגליים מזרימים דם אל הלב כנגד כוח הכבידה במסלול זרימה קבוע שנשמר הודות לקיומם של מסתמים המונעים את חזרת הדם לכיוון כפות הרגליים.
כאשר דופנות הורידים נחלשות הוריד מתרחב והשסתומים אינם מצליחים לתפקד כראוי.
הסיבות למצב עשויות להיות קשורות לגורמים גנטיים, או לגורמים אחרים הקשורים לפקקת (חסימת) ורידים עמוקים, אשר מונעת את המעבר התקין של הדם מן הרגליים אל כיוון הלב ומסיבה זו דם מצטבר ברגליים.

אילו ורידים נפגעים במחלת ורידים כרונית?
וריד הירך, הורידים העמוקים והורידים השטחיים (עכבישיים או רטיקולרים) הם הורידים שנפגעים כתוצאה ממחלת הורידים הכרונית, כאשר דליות יופיעו במקרה של פגיעה בווריד הירך השטחי, ואילו פגיעה בוורידים העמוקים נובעת מחסימה של קריש דם.

מהם התסמינים של מחלת הורידים הכרונית?
במחלה זו התסמינים רבים ומגוונים וכוללים: עייפות, תחושת כבדות, נפיחות ברגליים – בפרט בשעות הערב.
לעתים גרד מופיע בעור, יש התכווצות שרירים והכאב הנלווה הוא מסוג "פועם" או "שורף", אדגיש כי עמידה ממושכת מביאה להחמרת התסמינים.
נוסף לכך בעת בדיקת העור ניתן להבחין בוורידים קטנים או בדליות, כמו כן ישנה נפיחות באזור הקרסול ובכף הרגל.
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה ניתן להבחין בשינויים בצבע העור או בכיבים ברגליים.
תסמינים אלו משפיעים לרעה על איכות החיים.
- שינויים בצבע העור
- נפיחות בקרסוליים ובכפות הרגליים
- דליות ורידים בולטות
- פצעים או כיבים שאינם מחלימים
- כאבים או תחושת כובד ברגליים, במיוחד לאחר עמידה ממושכת
מהם הסיבוכים בשלב האקוטי של מחלת הורידים הכרונית וכיצד מאבחנים את המחלה?
הסיבוכים בשלב האקוטי של מחלת הורידים הכרונית מתבטאים בדרך אחרת בכל סוג וריד:
סוג וריד | סיבוכים אופייניים |
---|---|
ורידים מורחבים | ייווצרו קרישי דם. |
ורידים שטחיים | יופיע דימום חיצוני (במיוחד אם העור עדין). |
ורידים עמוקים | קיים סיכון כי קרישי הדם עלולים להינתק, להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי – מצב הנחשב למסכן חיים. |
"ללא טיפול מתאים, מחלת ורידי הרגליים עלולה להוביל לסיבוכים חמורים כגון פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי, מצבים מסכני חיים הדורשים התערבות רפואית מיידית."
ד"ר זלמן יצחקוב
כיצד מאבחנים מחלת ורידים כרונית?
יש להיבדק ע"י רופא שיבחן את הרגליים לחיפוש אחר ממצאים רלוונטים.
בדיקת הדימות הראשונה בד"כ אולטרסאונד, במצבים בהם נשקלת התערבות מומלץ לשקול ביצוע דימות מתקדם כגון CT או MRI להערכה של הניקוז הוורידי בבטן והאגן, לעיתים התסמינים ברגליים הם כתוצאה מהיצרות או חסימה באזורים הללו.

היי, קוראים לי שיר
כדי שאוכל לבדוק את התאמתך לטיפול
במחלת ורידי הרגליים
אני זקוקה למספר פרטים
דרכי הטיפול במחלת ורידים כרונית
בפתח דברי אומר, שלא כל חולה במחלת ורידים כרונית זקוק לטיפול, לעיתים קרובות עידוד, תמיכה, אימוץ הרגלים בריאים ושימוש באמצעים מהטיפול השמרני מסייעים מאוד.
הטיפול השמרני כולל פעילות גופנית סדירה, הפחתה במשקל (אם מדובר בהשמנת יתר), פיזיותרפיה, הרמת רגליים במנוחה ושימוש בגרביים אלסטיות כדי לדחוס את הורידים ולמנוע את הצטברות הדם והנפיחות ברגליים.

מומלץ לגרוב את הגרביים האלסטיות בעת הקימה מהמיטה ולאורך היום במטרה להשיג את התוצאה הטיפולית הטובה ביותר.
דגש חשוב
הטיפול במערכת הורידים השטחית
הטיפול במערכת השטחית שונה מהטיפול במערכת העמוקה וחשוב להיבדק על ידי רופא במטרה להתאים את הטיפול הנכון לבעיה.
אם מדובר בוורידים שטחיים הרי שלרוב העלמתם נעשית בשיטת טיפול חדשנית – באמצעות חומר כימי או באמצעות טכנולוגיית לייזר – אשר מחליפה את ה"סטריפינג" בניתוח שהיה רווח יותר בעבר.
הטיפול בלייזר פועל בשיטת החימום או באמצעות מכשיר גלי רדיו המבצע איוד.
הטיפול באמצעים כימיים כולל גירוי מכני או כימי (באמצעות דבקים או באמצעות חומרי הטרשה) של דופן הוריד ומוביל לסגירתו.
כפי שציינתי קודם לכן, השיקולים לבחירת הטיפול הנכון נתונים בידי רופא המטפל.
הטיפול במערכת הורידים העמוקים
טיפול זה מורכב יותר, שכן ההפרעה בתפקוד הורידים הללו פוגמת במעבר התקין של הדם מהרגליים אל הלב.
לכן כאשר ישנה חסימה בעורק הירך אשר נמשכת אל תוך האגן נבחר לטפל בשיטת הצנתור. (אציין שלא ניתן ליישם את השיטה אם מדובר בחסימת עורקים מתחת לגובה הברך בלבד).
הליך הצנתור לטיפול בוורידים העמוקים דומה מאוד להליך הצנתור בלב, כאשר לאחר מעבר החסימה בוריד מנפחים בלון כדי לפתוח מחדש את חלל הוריד ולאחר מכן מחדירים תומכן (סטנט) כדי לשמר את נתיב זרימת הדם בחלל הוריד.
אדגיש שזהו הליך ניתוחי, ליצירת מעקף לווריד החסום, אך כיום נדיר שהליך זה מבוצע.
במרפאתנו אנחנו משלבים בין שיטות הטיפול השונות כדי להגיע לתוצאה המיטבית ביותר ברמה הבינלאומית. הטיפול מבוצע על ידי רדיולוג פולשני ורופא כלי דם.
"אם אתם חווים תסמינים של מחלת ורידי הרגליים, אל תחכו. פנו עוד היום למרכז הרפואי של ד"ר זלמן יצחקוב לאבחון מקצועי וטיפול מתקדם שישפר את איכות חייכם."
ד"ר זלמן יצחקוב
שאלות ותשובות
איך יודעים אם הכאבים או הנפיחות ברגליים נגרמים מבעיה ורידית?
- בעיה ורידית לרוב מתבטאת בנפיחות שמחמירה בעמידה או בסוף יום, ומשתפרת לאחר מנוחה והרמת רגליים.
- לעיתים נראים ורידים בולטים או "ורידים בצורת חבלים".
- מלווה לעיתים בתחושת כובד, עייפות ברגליים, גרד או שינוי צבע עור.
- כדי לאשר – מבצעים בדיקת דופלקס ורידים, שמראה אם קיימת אי ספיקה ורידית או חסימה.
מה הסכנות של מחלת ורידי הרגליים אם לא מטפלים?
מחלה שלא מטופלת עלולה להחמיר עם השנים:
- בצקות כרוניות.
- שינויים בעור (כהות, התקשות, דלקות).
- פצעים ורידיים כרוניים שקשה מאוד לרפא.
- במקרים מסוימים – קרישי דם ורידיים (פקקת).
האם יש מגבלות בפעילות גופנית אחרי טיפול?
- ברוב המקרים, פעילות גופנית מתונה מומלצת אחרי טיפול, בעיקר הליכה, כי היא משפרת את זרימת הדם.
- מיד אחרי טיפול (כמו הזרקות קצף או טיפול בלייזר), מומלץ להימנע ממאמץ כבד (הרמת משקולות, פעילות מאומצת מאוד) למשך ימים עד שבועות, לפי הוראת הרופא.
- גרביים אלסטיים לרוב מומלצים בתקופת ההחלמה.
האם המחלה נפוצה יותר אצל נשים או גברים?
- נשים סובלות יותר מבעיות ורידים, בעיקר בגלל השפעות הורמונליות (הריון, גלולות, שינויים הורמונליים).
- גם גברים לוקים במחלה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון כמו עמידה ממושכת, עודף משקל או נטייה משפחתית.
מה ההבדל בין נפיחות רגילה אחרי יום עבודה לבין מחלת ורידים?
- נפיחות רגילה: מופיעה בסוף יום לאחר עמידה ממושכת, נעלמת בבוקר לאחר שינה.
- מחלת ורידים: הנפיחות קבועה יותר, מלווה בשינויים בעור, כאבים, ורידים בולטים ולעיתים גם פצעים.
האם המחלה יכולה להיעלם לבד או שהיא מחמירה עם הזמן?
- מחלת ורידים היא כרונית מתקדמת – לרוב אינה נעלמת לבד.
- בהיעדר טיפול היא עלולה להחמיר, לגרום לנפיחות גדולה יותר, שינויים בעור ולפצעים.
- טיפול מוקדם מפחית סיבוכים ומונע החמרה.
האם ורידים יכולים לחזור גם אחרי טיפול?
כן. למרות שהטיפולים המודרניים (לייזר, קצף, ניתוחים זעיר-פולשניים) יעילים מאוד, ייתכן שעם הזמן יופיעו ורידים חדשים או הישנים יחזרו.
לכן חשוב מעקב תקופתי, שימוש בגרביים אלסטיים במידת הצורך, והקפדה על אורח חיים בריא (משקל תקין, פעילות גופנית, הימנעות מעמידה ממושכת).