אם אתם סובלים מכאבים או חולשה ברגליים לאחר פעילות כגון, הליכה או עליה במדרגות, רגליים קרירות, שינוי בגוון העור, היעדר דפקים או דפקים מוחלשים ייתכן והינכם סובלים מהפרעה בזרימת הדם בעורקי הרגליים.
כאשר המחלה מתקדמת הכאב ברגליים עלול להופיע במנוחה ובחלק מהמקרים יופיעו פצעים ברגליים שאינם נרפאים.
מספר עובדות:
אודות כותב המאמר ד"ר זלמן יצחקוב
ד"ר זלמן יצחקוב, מייסד מרפאת אנדוראד קליניק, הוא מומחה בעל שם ברדיולוגיה אבחנתית והתערבותית.
את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת סגד שבהונגריה, ולאחר מכן התמחה ברדיולוגיה אבחנתית בבית החולים שמיר (אסף הרופא).
ד"ר יצחקוב מתמחה בצנתורי גוף ומציע טיפולים מתקדמים וחדשניים, תוך מתן דגש על מקצועיות בלתי מתפשרת וטיפול אישי.
כשמדברים על הפרעה בזרימה בכלי דם המחשבה הראשונה שעולה לנו היא צנתור לבבי. חשוב לציין שהמחלה הטרשתית פוגעת בכלל עורקי הגוף, כאשר הפגיעה היא בעורקי הגפיים היא נקראת מחלת כלי דם היקפית ( PAD – peripheral Artery Disease), שכיחה יותר בגפיים התחתונות.
מחלה עורקית היקפית נגרמת לרב כתוצאה מטרשת עורקים. במצב זה השומן נצמד בדופן העורק ומצטבר ויוצר פלאק הגורם להיצרות והפרעה בזרימה או לחסימה של העורק והיעדר זרימה.
גורמי הסיכון המובילים להתפתחות מחלת עורקים היקפית הינם:
| גורם סיכון | איך הוא משפיע על העורקים |
|---|---|
| סוכרת | מעלה רמות סוכר בדם >> נזק לדופן העורקים והאצת טרשת עורקים |
| יתר לחץ דם | לחץ דם גבוה יוצר עומס מתמשך על דופן כלי הדם וגורם לנזק כרוני |
| עישון | פוגע בדופן כלי הדם, מגביר הצטברות פלאק וקרישיות |
| כולסטרול גבוה ושומנים בדם | כולסטרול LDL גבוה שוקע בדפנות כלי הדם ויוצר רובד טרשתי |
| עלייה בגיל | כלי הדם מאבדים גמישות עם השנים ונוטים יותר להיצרויות |
| היסטוריה משפחתית | נטייה גנטית למחלת עורקים מעלה סיכון לטרשת עורקים |
כאשר המחלה מתקדמת ומתפתחת הפרעה בזרימה בכלי הדם ההיקפיים ישנה הפחתה בחמצון הרקמות ועלולים להופיע פצעים, כיבים, עם קושי בריפוי, זיהום, נמק בכפות הרגליים.
לעיתים המטופלים מופיעים בשלב בו אין זרימת דם. מצב מוכר יותר הינו שבץ לבבי, כאשר אין אספקת דם באחד מהעורקים בלב. כאן המקרה דומה, הרגל אינה מקבלת את החמצון הנדרש לרקמות. מצב זה נקרא, איסכמיה קריטית של הגף ועלול להוביל לקטיעה.
תשאול רפואי של המטופל יגלה לעתים קרובות כי המטופלים ללא תלונות. אך כאשר אספקת הדם אינה עולה בקנה אחד עם דרישות חילוף החומרים כתוצאה מהיצרויות או חסימה בעורקים, יופיעו תסמינים אשר חומרתם תלויה במידת ההיצרות או החסימה, מספר העורקים המעורבים ורמת פעילות המטופל.
במידה ואחד או יותר מהתסמינים מופיע יש לפנות לייעוץ רפואי. כאשר יש כאב חד ברגל או שינוי צבע בבהונות יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי.
"אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים חמורים, לשפר את איכות החיים ולשמור על הבריאות."
צפו: ד"ר זלמן יצחקוב – בראיון על כל מה שחשוב לדעת על סיבוכי מחלת הסכרת בכלי הדם ברגליים והטיפול בצנתור
היי, קוראים לי שיר 
כדי שאוכל לבדוק את התאמתך לטיפול
בחסימות עורקים
אני זקוקה למספר פרטים
בדיקות העזר לצורך הערכת העץ העורקי הינן בדיקות שאינן פולשניות. קיימים מספר מכשירים אשר מסוגלים להדגים את כלי הדם ולהעריך את מידת ההיצרות או זיהוי חסימה:
מדובר במכשיר אולטרהסאונד שרובכם מכירים. הבודק דימות או טכנולוג רפואי יניח את מתמר האולטרסאונד לאורך בדיקה קצרה, אינה פולשנית ואינה כואבת. מסלול העורקים ברגליים ייצור תרשים של הזרימות בכלי הדם אשר מאפשר להעריך את מידת ההיצרות/חסימה בעורק.
מדובר בבדיקה פשוטה וקצרה שאינה פולשנית. במהלך הבדיקה ניתן לבצע מדידת היחס בין זרימת הדם ברגל לבין זרימת הדם בזרוע (ABI= Ankle Brachial Index) לפי היחס ניתן לראות האם הזרימה תקינה או שקיימת היצרות.
ניתן באמצעות בדיקה זו להעריך את דרגת ההיצרות : קלה, בינונית, קשה או שהעורק חסום. אמינות הבדיקה פוחתת כאשר העורקים מאד מסויידים.
הערכים שיחושבו ע"י המכשיר:
עשוי לעניין אתכם | תסמינים עיקריים של תסמונת מיי-טרנר >>
מדובר בבדיקה המבוצעת במכשיר ה CT המוכר. במהלך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד המכיל יוד ולכן כהכנה לבדיקה המטופל/ת יבצע בדיקת דם להערכת תפקודי הכליה, בבדיקת הדם תמצאו את הערך Creatinine רצוי שיהיה בטווח, בחלק מהקופות יופיע בנוסף הערך eGFR שהוא האמין יותר.
במידה והערכים תקינים תוכלו להמשיך לביצוע הבדיקה כשיש חריגה, כלומר הרעה בתפקוד הכלייתי יש לפנות לרופא המטפל ולקבל הוראות הכנה לבדיקה או לבצע בדיקה חלופית כגון MRI.
לפני הכניסה לחדר יחדירו לווריד באחת הידיים ברנולה (מחט לעירוי) , בחדר יחברו אליה צינורית שדרכה יזריקו יוד בעת הסריקה. כשמזריקים יוד יש תחושה של חמימות בכל הגוף שחולפת בסיום הבדיקה. לאחר הבדיקה מוצאים את הברנולה ומשתחררים הבייתה. בדיקת ה CT מפוענחת ע"י רופא רדיולוג והתשובה תימסר תוך מספר ימים עד שבועיים.
אני ממליץ לא להתעכב במצב בו יש סכנה לרגל ולפנות אלינו לקבלת חוות דעת שניה על הפענוח והמלצה על המשך טיפול, שמרני, צנתור או ניתוח.
מדובר בבדיקה המבוצעת במכשיר ה MRI המוכר. במהלך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד המכיל גדוליניום ולכן כהכנה לבדיקה המטופל/ת יבצע בדיקת דם להערכת תפקודי הכליה, בבדיקת הדם תמצאו את הערך Creatinine רצוי שיהיה בטווח, בחלק מהקופות יופיע בנוסף
הערך eGFR שהוא האמין יותר.
במידה והערכים תקינים תוכלו להמשיך לביצוע הבדיקה כשיש חריגה, כלומר הרעה בתפקוד הכלייתי ייתכן ותבוצע בדיקה ללא הזרקת גדוליניום. היתרונות של הבדיקה שחומר הניגוד אינו על בסיס יוד ולכן ניתן להזריק גם במטופלים עם אי-ספיקת כליות והנבדק אינו נחשף לקרינה.
לפני הכניסה לחדר יחדירו לווריד באחת הידיים ברנולה (מחט לעירוי) , בחדר יחברו אליה צינורית שדרכה יזריקו יוד בעת הסריקה. כשמזריקים גדוליניום לא מרגישים אותו ולאחר הבדיקה מוצאים את הברנולה ומשתחררים הבייתה. בדיקת ה MRI מפוענחת ע"י רופא רדיולוג והתשובה תימסר תוך מספר ימים עד שבועיים.
אני ממליץ לא להתעכב במצב בו יש סכנה לרגל ולפנות אלינו לקבלת חוות דעת שניה על הפענוח והמלצה על המשך טיפול, שמרני, צנתור או ניתוח.
בשלב הראשון ניתן לטפל באמצעות תכשירים חיצוניים לריפוי הפצעים ולהימנע מדריכה כשהפצע בכף הרגל.
בשלב הראשון ניתן לטפל באמצעות תכשירים חיצוניים לריפוי הפצעים ולהימנע מדריכה כשהפצע בכף הרגל.
אפשרות טיפולית מתקדמת הינה צנתור כלי דם, בשיטה זו מחדשים את הזרימה בכלי הדם ללא ניתוח.
הפעולה מבוצעת בחדר צנתורים ואורכת כשעתיים.. ניתן לבצע בהרדמה מקומית עם או ללא טישטוש. דרך פתח זעיר בעור נכנסים דרך עורק המפשעה בעזרת צנתרים מיוחדים ומוליכים דקיקים. חוצים את ההיצרות/חסימה, מנפחים בלון בעורק, לעיתים יש צורך בהחדרת תומכן (סטנט) בכדי להשאיר את העורק פתוח.
לאחר הפעולה נשארים להשגחה ומשתחררים לאחר 12 שעות. בימים שלאחר הפעולה יש צורך ליטול תרופות נוגדות קרישה/מדללות דם ולהמשיך מעקב אצל הרופא המטפל. תקופת ההחלמה קצרה. סיבוכים לאחר צנתור בשכיחות נמוכה כגון שטף דם באתר הכניסה, סגירה שלא כראוי של העורק יכולה לגרום לפסאודואנאוריזמה וחסימה של העורק.
ד”ר זלמן יצחקוב מוביל בחדשנות ובעל נסיון רב בפתיחת היצרויות/חסימות בעורקי הרגליים ובשאר אזורי הגוף. בפעולות אלו נעזר בטכניקות חדשניות וטכנולוגיות מתקדמות כגון, בלון מצופה בתרופה או סטנט מצופה בתרופה. צנתרים ייחודיים להוצאת הטרשת מכלי הדם כגון, Rotarex Directional atherectomy. היתרון הינו במניעת התפתחות מחודשת של המחלה לאורך השנים.
"צנתור ורידי ורדיולוגיה פולשנית הוכחו כיעילים ביותר, עם הפחתה של עד 70% בסיכון לקטיעה במקרים מתאימים."
צפו בד״ר יצחקוב מתראיין בנושא טיפול חדשי חסימות ורידים בתוכנית של פרופ׳ קרסו
התסמינים המוקדמים ביותר הם:
כן. גם אחרי צנתור או ניתוח מעקף ייתכן שהעורק ייסגר מחדש (Restenosis), או שיתפתחו חסימות נוספות באזורים אחרים.
הסיכוי לכך עולה במקרים של סוכרת, עישון מתמשך, רמות כולסטרול גבוהות או לחץ דם לא מאוזן. לכן, אחרי כל טיפול ישנה חשיבות קריטית למעקב רפואי קבוע, טיפול תרופתי מתאים ושינוי באורח החיים
יש לפנות מיד לרופא אם מופיעים:
ד"ר זלמן יצחקוב, מייסד מרפאת אנדוראד קליניק, הוא מומחה בעל שם ברדיולוגיה אבחנתית והתערבותית. את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת סגד שבהונגריה, ולאחר מכן התמחה ברדיולוגיה אבחנתית באוניברסיטת תל אביב. ד"ר יצחקוב מתמחה בצנתורי גוף ומציע טיפולים מתקדמים וחדשניים, תוך מתן דגש על מקצועיות בלתי מתפשרת וטיפול אישי.
תחומי טיפול:
פגישת ייעוץ במרפאה:
לקוחות ממליצים:
10/10 ציון מצוין על פי עשרות חוות דעת
ד"ר זלמן יצחקוב, מייסד מרפאת אנדוראד קליניק, הוא מומחה בעל שם ברדיולוגיה אבחנתית והתערבותית. את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת סגד שבהונגריה, ולאחר מכן התמחה ברדיולוגיה אבחנתית באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר יצחקוב מתמחה בצנתורי גוף ומציע טיפולים מתקדמים וחדשניים, תוך מתן דגש על מקצועיות בלתי מתפשרת וטיפול אישי.
© 2021 All rights reserved