פקקת ורידים של מערכת הוורידים העמוקה בגפיים התחתונות אבחון וטיפול

הסיכון המשמעותי ביותר הוא תסחיף ריאתי – מצב שבו חלק מהקריש מתנתק, נע עם זרם הדם וחוסם כלי דם בריאות. מצב זה עלול לגרום לקוצר נשימה חריף, כאבים בחזה ואף לסכן חיים.
בנוסף, חולה שלא מטופל עלול לפתח תסמונת פוסט-תרומבוטית: נזק קבוע למערכת הוורידית שמוביל לנפיחות כרונית, כאבים, תחושת כובד, שינויים בצבע העור, עיבוי של הרקמות ולעיתים פצעים כרוניים ברגל.

משך הטיפול תלוי בנסיבות:

• DVT ראשון עם גורם ברור (כמו ניתוח, טראומה, טיסה ארוכה): לרוב 3–6 חודשים.

• DVT ללא גורם ברור או עם סיכון גבוה לחזרה: לעיתים יש צורך בטיפול ממושך יותר, אפילו לכל החיים.

• במחלות רקע (כמו קרישיות יתר תורשתית, סרטן פעיל): לרוב מומלץ טיפול ארוך טווח, בהנחיית המטולוג או רופא כלי דם.
  החלטה סופית תמיד מתקבלת באופן אישי, על סמך מצב המטופל, הסיכון לדימום והסיכון לחזרת הקריש.

כן, רוב המטופלים ממשיכים לחיות חיים מלאים לאחר אבחון וטיפול מתאים.
אבל – יש צורך במעקב רפואי קבוע, טיפול בנוגדי קרישה למשך הזמן שנקבע, ולעיתים שימוש בגרביים אלסטיים כדי למנוע נזק ארוך טווח לוורידים.
חיים "רגילים" אפשריים, אך הם דורשים משמעת רפואית והקפדה על ההנחיות כדי למנוע סיבוכים.

מדובר בשלושה גורמים שזיהה רופא גרמני בשם רודולף וירכוב בשנת 1865 להתפתחות פקקת וורידים.

1. קרישיות יתר ( Hypercoagulability) של הדם
2. שינויים בזרימת הדם
3. פגיעה בדופן כלי הדם

הטריאדה מאפשרת לנו הרופאים להבין מהם גורמי הסיכון להתפתחות פקקת ורידים עמוקים, למנוע אותם ואם התרחשו לטפל בהם. לעיתים מתרחשת פקקת וורידים בהיעדר גורמי סיכון הניתנים לזיהוי.

• ברוב המקרים פעילות גופנית מתונה מועילה ואף מומלצת – במיוחד הליכה, שמסייעת לשפר את זרימת הדם בוורידים.

• ההנחיות המודרניות כבר אינן ממליצות על מנוחה מוחלטת במיטה, אלא להפך – תנועה מתונה תוך כדי טיפול בנוגדי קרישה.

• יש להימנע ממאמץ חריג או פעילות הכרוכה בהרמת משאות כבדים עד לייצוב המצב.

• במצבים חמורים, כמו DVT נרחב עם כאב עז או נפיחות חריגה, ההמלצה מותאמת אישית על ידי הרופא.

הטיפול בפקקת וורידים עמוקים לרב מתבצע מחוץ לבית החולים במטופלים יציבים המודינמית, בעלי סיכון נמוך לדימום ותפקוד כלייתי תקין.

במקרים שהמטופל סובל מפקקת ורידית קשה המערבת את הירך והאגן, תסחיף ריאתי, סיכון מוגבר לדימום מהתרופות ומחלות נילוות מומלץ שהטיפול יינתן באשפוז.

מרבית המטופלים שלקו בפקקת ורידית עמוקה ישתפרו באמצעות הטיפולים התרופתיים.
מטופלים שסבלו בעבר מפקקת ורידים עמוקים והתרופות שיפרו את מצבם אך עדיין לא קיבלו בחזרה את איכות חייהם עלולים לסבול מתסמונת פוסט-תרומבוטית.